מנורה מבטחים החזקות בע"מ נ' הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ

פסק דין

לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל העדר עילת תביעה, השתק עילה או השתק פלוגתא.

1.מדובר בתביעת שיבוב בגין נזקי רכב מבוטח התובעת עקב תאונה מיום 18.05.2010.

אין חולק כי התובעת הגישה בעבר תביעת שיבוב כנגד הנתבעת בגין אותה תאונה וזו נתבררה במסגרת תיק 9202-12-10. בית המשפט באותו הליך הטיל את האחריות לתאונה על נהג רכב מבוטח הנתבעת וניתן פסק דין המחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום נזקה, כפי שהוסכם באותו הליך על דעת שני הצדדים. פסק הדין ניתן ביום 17.05.2011.

2.התביעה שבפני הוגשה ביום 23.12.2012 על סך 13,244 ₪. בכתב התביעה נטען כי על אף פניות חוזרות ונשנות לנתבעת לתשלום סכום התביעה, לא שילמה זו את חובה לתובעת. נטען כי הנתבעת נותרה חייבת לתובעת סך 12,375 ₪ בגין ירידת ערך הרכב נוסף על שכר טרחת שמאי התובעת. לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי מיום 13.09.2011.

3.בבקשתה טוענת הנתבעת כי בתביעה הקודמת נכללה תביעת רכיב ירידת הערך שנגרמה לרכב מבוטח התובעת בגין התאונה. סכום פסק הדין שניתן שם כלל גם את מרכיב ירידת הערך. התביעה דנן עוסקת בתוספת לחוות דעת שמאי התובעת שנערכה לאחר מתן פסק הדין בשל ירידת ערך בשיעור גבוה מזה שהוערך בתביעה הקודמת. לאור פסק הדין שניתן בתביעה הראשונה, נוצר מעשה בית דין ולא קמה לתובעת עילה לתביעה בשנית בגין אותו אירוע. ככל שלטענת התובעת נגרם לה חיסרון כיס כתוצאה מהתאונה, הרי זה נגרם כתוצאה ממחדליה שלה בלבד, ככל שהשמאי מטעמה ערך חוות דעת שגויה.

4.התובעת בתגובתה טוענת כי מדובר בתביעה על הפסד בפועל שנגרם לה בשל רשלנות נהג הנתבעים ולפיכך אי חיוב הנתבעת בתשלומו יגרום לעשיית עושר ולא במשפט. לאחר מתן פסק הדין בהליך הראשון, פנה מבוטח התובעת לתובעת בעקבות ניסיונו למכור את רכבו וטען כי ירידת הערך בגינה פוצה על ידי התובעת איננה משקפת את הפסדיו בפועל. לפיכך שלחה התובעת שמאי מטעמה אשר בדק בשנית את הרכב ומצא שיעור ירידת ערך גבוה יותר מזה שנמצא בהליך הראשון. בהתאם פיצתה התובעת את מבוטחה בסכום ירידת הערך הנוסף וכעת הנתבעת חבה בשיפוי התובעת בגינו. מהות התביעה הנוספת נולדה לאחר פסק הדין בהליך הראשון ולא היתה ידועה לתובעת קודם להגשת התביעה הראשונה.

5.הנתבעת בתשובתה טענה כי היה על התובעת לתבוע את מלוא נזקיה בגין עילת התביעה בהליך הראשון ואין היא רשאית לתבוע חלק מהסכום בתביעה אחת ואת יתרת הנזק בתביעה שניה, שכן על עילת התביעה לכלול את מלוא הסעדים שאם לא כן ייחשב התובע כמי שוויתר על החלק שלא נתבע. התובעת לא ביקשה לפצל את סעדיה במסגרת ההליך הראשון ורכיב הנזק שנתבע כאן הוא המשכו של הנזק הכספי שנתבע על ידה וגובהו כבר הוכרע במסגרת התביעה הראשונה.

6.עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה.

אין חולק כי כתב התביעה בהליך הראשון עניינו נזקי רכב מבוטח התובעת בגין התאונה מיום 18.05.2010 בטענה לאחריות נהג הנתבעת לתאונה ולנזקיה. התביעה שם כללה גם את מרכיב הנזק הנתבע בגין ירידת ערך הרכב כפי שומת שמאי התובעת באותה עת. בית המשפט נתן פסק דין בהליך הראשון המגלם גם את שיפוי התובעת בגין רכיב נזק זה.

לפי תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה. אם נגרם לתובע נזק כספי הנובע מעילה אחת, הוא איננו יכול לתבוע את חלקו בתביעה אחת ואת היתרה בתביעה נוספת. אם לא מיצה את זכותו לתביעת מלוא הסעד, רואים אותו כמוותר על היתרה והוא מנוע מלתבוע את החלק הנותר במועד מאוחר יותר בתביעה נפרדת.

משתבעה התובעת את רכיב ירידת הערך בהליך הראשון, שוב אין היא רשאית להגיש תביעה נוספת בגין אותו רכיב, גם אם נתגלה לה לאחר פסק הדין כי הסכום שתבעה בגינו היה נמוך משיעורו בפועל. משניתן פסק הדין בהליך הראשון והינו חלוט, תם הדיון בעילת תביעתה של התובעת בגין התאונה דנן על מלוא הנזקים שנגרמו לתובעת בגינה והנתבעת מנועה מלהגיש תביעתה דנן. (ראה ע"א 259/83 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' סקום בע"מ).

(יצוין כי בכתב תביעתה כלל לא פרטה התובעת את שנטען על ידה בתשובתה לבקשה לדחיה על הסף, בדבר העובדה כי ההפרש בגין ירידת הערך נודע לה רק לאחר מתן פסק הדין בהליך הראשון).

7.אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 3,500 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ד, 30 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: